אמון
אמון הוא ידיעה שהילד מסוגל ורוצה לעשות טוב. הידיעה יוצרת ציפיה, שמגשימה את עצמה. כשנותנים אמון בילדים- השמיים הם הגבול!
אחריות
אדם בוגר הוא זה שיש לו אחריות על עצמו. בתהליך הגדילה של הילד אנחנו מעבירים לו עוד ועוד אחריות, ובכך מצמיחים אדם עצמאי ובטוח ביכולותיו. אחריות- לא מתחלקת לשנים ולא נשארת באוויר.
ביטחון בסמכות
מי אני שאומר לילדים מה לעשות? הורים רבים אינם בטוחים בסמכות שלהם כהורים. אצלנו נקודת המוצא היא שאתם ההורים המדויקים והמתאימים ביותר לילדים שלכם, ולכן, סמכו על עצמכם!
"כשנולד תינוק, נולדת אמא עם רגשות אשמה"
רוב האמהות שאני מכירה יחתמו על המשפט הזה.
אבל מה האמת? אנחנו אשמות? במה אנחנו אשמות ולמה?
אנחנו חיים בחברה שבה העמדה הבסיסית היא שהאדם הוא תוצר של נסיבות חייו.
כלומר - מי שאשם בהתנהגות של הילד הם כמובן ההורים שלו.
התעלמנו לגמרי מהבחירה החופשית שיש לכל אדם, קטן כגדול.
בחוג נלמד להבין מהי הדינמיקה בין הורים לילדיהם,
מה מניע אותם לבחור להתנהג בצורה מסוימת,
ומה אנחנו, ההורים, יכולים לעשות.
שייכות
הצורך העמוק ביותר של הילד הוא להשתייך להוריו. זו המטרה שמניעה את כל מעשיו באופן לא מודע. השתייכות נכונה היא דרך שיתוף פעולה של הילד עם הוריו, וההיפך- כשההורה מובל רגשית ומעשית ע"י הילד
בחירה חופשית
בניגוד לתפיסה הרווחת שהאדם הוא פסיבי, תוצר של נסיבות חייו, האמת היא שיש לאדם בחירה חופשית והוא פועל באופן מטרתי, על מנת לקבל את המטרות החשובות לו.. כמובן שגם לילדים שלנו יש בחירה חופשית, וטוב שכך... אף הורה אינו רוצה לגדל רובוטים.
תנאי להורות
"אני אמא טובה רק אם _____ " (אני קשובה, יש אווירה טובה בבית, אני לא טועה לעולם, אני לא צועקת) וכולי. הורים חושבים בטעות שההורות שלהם תלויה בהתנהגות כזו או אחרת. די כבר. אתם הורים טובים, כמו שאתם.
אלו כמה מהעקרונות של גישת שפר.
אפשר לשפר את החיים